פסק-דין בתיק עת"מ 22329-10-12

1.         העתירה שבכותרת הוגשה לבית משפט זה ביום 16.10.2012. בעתירה התבקש ליתן צו המופנה למשיבים והמורה להם לנמק מדוע לא התקבלה עד למועד ההוא החלטה בהשגה שהגישו העותרים לוועדת ההשגה לזרים בירושלים. מושא העתירה הוא בקשה לאיחוד משפחות שהגישו העותרים. לפי העתירה, נדחתה בקשת העותרים לגופה ביום 31.5.2011. משלא ניתנה החלטה בערר שהגישו על החלטה זו העותרים, הוגשה השגה לוועדת ההשגה לזרים (ביום 18.1.2012). לפי הנטען עוד בעתירה, תשובה להשגה לא הוגשה; ואף בקשה שהגישו העותרים ביום 26.8.2012 למתן החלטה בהשגה - לא זכתה להתייחסות. הטענה שבעתירה הייתה שבהתנהלות ועדת ההשגה (ומשיב 1) יש משום חוסר סבירות וחוסר הגינות.

2.         בהודעה שהוגשה על ידי המשיב ביום 15.12.2012 הודע לבית המשפט, שביום 3.12.2012 הוגשה תשובת המשיב לוועדת ההשגה והעותרים התבקשו להגיב לתגובה זו תוך 30 יום. צויין עוד בהודעה, ש"לאחר שתועבר עמדת העותרים, תינתן החלטת ועדת ההשגה בעניינם" (סעיף 2 להודעה). בהמשך לכך התבקש למחוק את העתירה, שכן מדובר בעתירה מוקדמת ויש להמתין להחלטת ועדת ההשגה.

3.         בעקבות הודעה זו התבקשו העותרים בהחלטתי מיום 24.12.2012, להודיע לבית המשפט מדוע נוכח ההתקדמות בהליכי ההשגה וחרף העיכוב הנטען עד לעת הזו, יש מקום להמשיך ולברר את העתירה בהתקיים סעד חלופי ומיצוי הליכים. בהודעה שהגישו העותרים בהתייחס להחלטתי זו (מיום 30.12.2012) טענו העותרים שיש להותיר את העתירה תלויה ועומדת; ויש להורות למשיבים להגיש את תשובתם לעתירה. בהודעה זו ציינו העותרים, שתשובת המשיב 1 להשגה שהוגשה כאמור ביום 3.12.2012, הוגשה באיחור ובלא רשות.  ועדת ההשגה ביקשה אמנם את תגובת העותרים לגופו של ענין, אולם העותרים הודיעו ליו"ר ועדת ההשגה שהם הגישו עתירה בית המשפט לעניינים מנהליים "ומאחר ואין עדיין החלטה סופית בעתירה, מתכבדים המשיגים להודיע שלא תוגש מטעמם תשובה עד אשר תתקבל החלטה בעתירה". בהמשך לכך, נמחקה ההשגה לגופה בהחלטת ועדת ההשגה לזרים מיום 18.12.2012. העותרים טענו אפוא לפניי, שאין גם מקום למיצוי הליכים או סעד חלופי - משעה שההשגה נמחקה כאמור לעיל.

4.         לאחר שעיינתי בחומר שלפניי ובהתייחסות העותרים, מסקנתי היא שאין מקום בעת הזו לברר את העתירה שבכותרת ודינה להימחק. אכן, העותרים מפרטים בעתירתם השתלשלות עניינים שעיקרה העדר החלטה לגופו של ענין בבקשתם - אם על ידי המשיב 1 (בערר); ואם בוועדת ההשגה לזרים. אולם לאחר שהוגשה העתירה כאמור, חלה התקדמות בוועדת ההשגה לזרים. הוגשה תשובת המשיב 1 והעותרים התבקשו להגיב לה. העותרים בחרו מטעמיהם שלהם, לא להגיב לתשובת המשיב 1, הגם שהתבקשו לעשות כן על ידי יו"ר ועדת ההשגה לזרים, והכל מבלי שהעתירה שבכותרת הוכרעה לגופה. במצב דברים זה, נמחקה אמנם ההשגה, אולם אין בכך כדי לשנות את העובדה שקיים היה לעותרים סעד חלופי - ולו על דרך של מיצוי הליכים בנסיבות העניין ולאחר שחלק מן הסעד שהתבקש בעתירה התקבל - ומטעם זה בירור העתירה לגופו של ענין אינו נצרך. יודגש, שגם עמדת המשיב בהודעה שנתן לבית משפט זה, הייתה שוועדת ההשגה תיתן החלטה בעניינם של העותרים לאחר שתגובתם של העותרים תוגש; ויש אפוא לראות בעמדה זו הסכמה לכך שעניינם של העותרים ימשיך להתברר לפני ועדת ההשגה לזרים בלא שההשגה תימחק - וזאת בהימחק העתירה שבכותרת כפי שהתבקש בהודעה האמורה.

5.         העולה מן המקובץ הוא אפוא כי דין העתירה שבכותרת להימחק ועניינם של העותרים יבוא לידי הכרעה - בשים לב לחלוף הזמן וכלל נסיבות העניין - לפני ועדת ההשגה לזרים וכפי המוסכם על ידי המשיב בהודעתו. שמורה זכותם של העותרים לשוב ולפנות לבית משפט זה היה ותקום להם עילה לכך ובשים לב לכלל נסיבות העניין.

6.         העתירה נמחקת. האגרה תושב לעותרים בניכוי הסכום הקבוע בתקנות.

המזכירות תשלח פסק-דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ה טבת תשע"ג, 07 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: